מלח ונתרן – כמה צריך לדאוג לגביהם?

אחד המרכיבים הקיימים בכל תוויות הסימון הוא הנתרן, רבים מתייחסים אליו כ-מלח שולחן, אך למרות שנתרן הוא המרכיב המשמעותי במלח, אין זה מדוייק. מזה מספר עשורים קיים קונצנזוס כי יש להגביל את צריכת הנתרן היומית לשם הפחתת הסיכון לתחלואות שונות המקושרות לנתרן ( או מלח, אם מדובר בנתרן כלורי).

אך האם המלצה זו תקפה לכולם באותה מידה כך שכולם צריכים לעקוב אחר צריכת הנתרן היומית שלהם או שמא העניין קצת יותר מורכב?

נתרן – נעים להכיר

נתרן הוא יסוד כימי מתכתי מאוד נפוץ. הנתרן הינו מאוד ריאקטיבי ויחד עם יסודות רבים מרכיב מלחים שונים. דוגמה קלאסית כאמור, היא מלח השולחן הכה מוכר, אשר למעשה מורכב משילוב של יוני נתרן ויוני כלור (NaCl), ועל כן פעמים רבות נקרא הנתרן – מלח.

את הנתרן נצרוך כמעט בכל המאכלים שנאכל, אך לא כל המאכלים נבראו שווים.

מאכלים עשירים בנתרן כוללים את כלל השימורים למיניהם, דוגמת טונה (הנתרן ניחן בסגולות שימור מזון אשר משומשות מזה מאות שנים בידי האדם), רטבים שונים דוגמת סויה, מלח שולחן מוצרי חלב דוגמת קוטג’ ועוד.

בעוד שמאכלים עניים בנתרן יהיו ירקות מסוימים דוגמת ברוקולי ופלפל, פירות העונה דוגמת תפוחים ובננות, אורז, שעועית, חיטות שונות ועוד.

מזונות עשירים בנתרן

חשיבות הנתרן

הנתרן מהווה שחקן מרכזי במספר מערכות בגוף. הוא משתתף בהולכה עצבית (אלקטרוליט) ועל כן חיוני למערכת העצבים. כמו כן, הנתרן משפיע על מאזן הנוזלים בגוף, ועל כן בעל השפעה ישירה על לחץ הדם.

אי לכך, שמירה על רמה נאותה של נתרן בגופינו הינה חיונית מאחר ורמות נמוכות של נתרן (היפונתרמיה) עלולות להוביל לשלל תסמינים קלים וחמורים, החל מבחילות ובעיות בשיווי משקל וכלה בהתקפים אפילפטיים ותרדמת.

נתרן ולחץ דם

כאמור, לכמות הנתרן יש השפעה מרכזית על לחץ הדם. כיצד זה עובד?

כמות הנתרן בגוף משפיעה על כמות הנוזל סביב התאים בגופינו ועל כמות הנוזל בדם (נפח הדם-הרבה או קצת מים בדם), לכן, גופינו מנתר כל הזמן אחר ריכוז הנתרן ונפח הדם.

כשאחד מהנ”ל (נתרן/נפח הדם) גבוה מדי, הכליות נכנסות לפעולה על מנת להפריש את הנתרן העודף החוצה על מנת להוריד את נפח הדם לסדרו ולמנוע מצב של לחץ דם גבוה.

ואילו כשאחד מהנ”ל נמוך מדי, מופעלים מנגנונים הורמונליים (אלדוסטרון, וזופרסין) המשמרים את רמות הנתרן ומונעים הפרשת מים, ובכך מעלים את נפח הדם חזרה ומונעים מצב של לחץ דם נמוך.

נתרן ומחלות לב

אם כן, רמות גבוהות מידי של נתרן עלולות להוביל לעליה בלחץ הדם שבתורה עלולה להגביר את הסיכוי לבעיות לב שונות.

ואכן עמדה זו גובתה מדעית בקרב מחקרים רבים, אשר הראו כי הורדה בצריכה של נתרן מורידה את הסיכון למחלות הלב השונות, כך שהפחתה בצריכת נתרן הפכה לנחלת הכלל, וכיום ההמלצה הרשמית לצריכה יומית של נתרן עומדת על צריכה של עד כ-2300 מ”ג.

מעבר לכך, ישנם שלל תחליפי מזון אשר הינם דלים בנתרן.

הסכנות בלחץ דם גבוה

נתרן – כמה הוא באמת מסוכן?

אותם מחקרים אשר קישרו בין הורדת צריכת הנתרן לירידה בסיכוי למחלות לב, התבססו על תוצאות בקרב אנשים שמראש היה להם לחץ דם גבוה וצריכת נתרן גבוהה, וכאשר אותם אנשים הפחיתו את צריכת הנתרן הגיעה גם הירידה בלחץ הדם.

אולם מדע כדרכו של מדע מתפתח תמיד, ומשנת 2005 מצטברות עדויות מחקריות רבות המציגות תמונה שונה, ומעמידות את כל ההנחיות שהוצאו עד כה בסימן שאלה.

לפי המחקרים העדכניים, להורדת צריכת הנתרן בקרב אנשים אשר אינם סובלים מלחץ דם גבוה או צורכים נתרן ברמה גבוהה, לא תהיה שום השפעה מטיבה על בעיות לב.

יתרה מכך, נמצא כי בקרב אנשים עם לחץ דם נמוך או צריכה נתרן נמוכה, הורדה בצריכת נתרן דווקא הובילה לעליה בסיכוי לפיתוח מחלות לב.

שורה תחתונה

הפחתה בצריכת נתרן הינה חשובה לאנשים עם לחץ דם גבוה, בעוד שבקרב שאר האוכלוסייה, הפחתה שכזו לא הראתה הטבה במחקרים קליניים מבחינת תחלואת הלב. רוב האנשים ירוויחו הרבה יותר מהפחתה במזונות מעובדים מאשר התעסקות ברמות הנתרן היומיות שלהם, מזונות אלו לרוב מכילים, בין היתר, כמויות גבוהות מאוד של נתרן והימנעות מהם תטיב עם הבריאות שלכם בהמון מישורים, לרבות שמירה על צריכת נתרן סבירה.

על כן, אם אין לכם בעיות לב או לחץ דם, אל תדאגו יותר מדי לרמות המלח שאתם אוכלים, אך עם זאת יש לזכור שהכל בחיים צריך להיות במידה וצריך גם לא להגזים.

---

סימוכין:

1. https://www.fasebj.org/doi/abs/10.1096/fasebj.31.1_supplement.446.6

2. https://www.onlinejacc.org/content/70/23/2841?_ga=2.49397158.1053197071.1530335542-408067655.1530335542&intcmp=trendmd

3. https://openheart.bmj.com/content/1/1/e000167.full?fbclid=IwAR1HWn6YyfSods-HfZYQwQzmIfkcTh_ThDlQR1JQ_R4yzD09K5U4Nt0BodQ

#לחץדםונתרן #הפחתהבנתרן #נתרן #מחלותלב #לחץדם